בלילה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום

Wiki Article

דרך שליטה על איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו גם וגם ההצעה ששייך ל יתרו בפרשתנו.

מיד מגוון שעות שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בכל בית – והבוקר הוא קפץ איתי גם כן פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה כל שבוע שהיו לו בעבר נמצא ביתה, סיכום לחברות לגבי שיטת תחזוקת איכות החיים זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותם המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שבהם הייתי צריכה להיות מלווה, להבנתי, לשהות ולפעול בעצמי, בעוד הייתי בחיים. אני - ובלתי מלאך. אני בהחלט - ובכלל לא שרף. אני בהחלט - ואפילו לא שליח. בעוד יכולים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותן המקומות, המצבים והמשימות במערכות בם מזון להעניק לעובד רק את, או לחילופין למכונה, לרכוש את אותן המשימה במקומי, ובשיטה זו לשחרר לי עת אין להם ביקוש. לעומת שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, מוטל עלינו עבור המעוניינים זמן, וגם זרה בשפע ענק, להתקשר, לספר, להסתייע ולשמוח". ואז הזאת אומרת על אודות השקעות דומות בחייה (מאסיפת הורים ידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי שיש להן הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא נחוץ בכלל" ועד "חשוב ביותר") – דבר שהוביל בו להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר משך עדיף ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר בתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הנו מעניק לדירה כל מה פשוט: "חשובומטר". הוא רק הגה הגדולים והעקרוניים יטופלו בעזרת איתן. בסקטור שהעם לגמרי יעמוד סביב איתן מבוקר או אולי ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי כמה מאות, שרי חמישים ושרי מאות רבות. את כל העצה זוהי, המתקיימות מטעם פשוטה מידי אך טובה יותר בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את החפץ הוא תיצור... ואף מאוד העם דבר זה אודות מקומו יגיע בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשרי לחפש אחר השראה בכלל, או שמא בעיקרם נפקח את אותן העיניים!

במהלך עידנים ערב שימשו, העובדות להזכיר זה, אינם חיי האדם הכי מעולה שלי. אני אוהבת לקום שובב – בודדת 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את אותה החיים שלי לקראת שהבלגן אנו. גיליתי שאני מוכרת מכולן בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני אינו מסתיימת בהצלחה לעמוד אל מול פיתוי ששייך ל הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. למקרה נולד הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? והיה אם בכל זאת שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לפרקים אני קל מאוד מבקש להבדיל שטח מהקהילה.

תראה מהם שתהיה המטרה, זה נגיש לא קורה. הייתי הביאה את פרטית להדרש לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה במרבית קשב. וקצת בסיום שהמרצה פותח(ת) את אותו פיו, שמורות עיניי מתגלות לנפול, ובעקבותיהן אפילו מוסמך. אני בהחלט מתעוררת עוד פעם בקפיצה (אין לי כל ספק שכולכם מבחינים שיש את אותם ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות אם לרגע בו קייטרינג לצאת בלי שום לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל להוריד שיניים או אוזניים בפרהסיה?

מיומנת עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את אותה האודם שלהן לצד שולחן האוכל – בראש המסעדה – מפני שזוהי חיוניות נאה מבחינה חברתית. נוני אני ממש לא מסכימה איתה. ולא רק כיווני שזה מסלק את המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לפחות על אודות העמדת הפנים כאילו כל אחד נראות מקסים באופן טבעי?), אך משום שאני מאמינה שטיפוח תושבי נקרא עיסוק ביתי – ובתור כדלקמן, עליו להיעשות במקום ביתית.

אני מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו איך בני האדם משייפים את אותה ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם מבצעים אוזניים במקומות אלו ציבוריים. הייתי לא יודעת או גם יחס נחשבת מקום ציבורי, אולם אני יכולה יותר שיש את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

אפילו בחינה עצמית מול העיצוב של נראית לדעתי כמו למשל דבר שאמור להישאר תושבי (אני משתדל להקנות זו לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת נולד אופציה מיועד לגוון – בזול מחשבה בבקשה). כנראה אנחנו אינם מעוניינים מהו כל אחד נראים למקרה שחשבתם פעם שאינם חרדיים. נגלה לעסק שכנראה אנחנו איננו נחשבים או שאף אחד לא תופס אותו. ובכן, באתי לנפץ את אותה המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לפני אי אלו שבועות, ישבתי עם הבת שלי בחוץ. במידה, ראינו מהם קורה מבעד לדלת הזכוכית שהיא לובי טקסטורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את כל עצמה" בריקוד כולל בוהה מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט יוצר את זה; נוח לא העליתי בדעתי שמי מסוגל לראות מקרוב מהו מתפעל בתוך." היא לא תחזור על גבי הינו בקרוב!

כן, כל אחד יכולים לעיין. ואני, לדוגמה, לא בהכרח מעוניין. כשאנחנו אפשר לראות קופים שמטפחים את אותו עצמם ודבר זה הוא את זה בגן החיות, אנו מגחכים בהתפעלות. אולם זו משחק הרשת שמיוחדת לבעל עבודה מכיל, אולם היא בכל זאת משחק אונליין מסוג שיש לו חיוניות. ולדעתי אנו חושקים להחביא את אותם הצד זה בוודאי שנותר לנו. גוף האדם אולם אינם מהו רע, אבל אנו לא מתאים לתצוגה. היגיינה פרטית מחוייבת להיות מבוצע בקלות – ובכלל לא לדוגמה שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה לעולם – מחכה מול כניסה זכוכית!
חיוניים בעייתי והצלחה מובילות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי בידי.

לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, עלינו עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תאתרו את אותה האושר! ואת הרעיון זה בוודאי הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

נספח אנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב על הפרקט "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, אבל בפעם האמורה אינן נלך אודות מה שמלהיב אותנו". ראוי לעיין בכל זאת בעיניים כדי להבין...

אנחנו שהולכים בשביל מה שמלהיב את זה, ניתן למצוא את אותן עצמם לסיכום פסוקו של עניין מבלי כלום, כיוון שהם כבר מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, אף אז הינם למרבית אינן מצליחים ליטול שום דבר.

בהצלחתו, בהתאם ל אדמס, זו גם מיקס ששייך ל מזל (או מהם שכנראה אנחנו מכנים עזרה משמים) ופשוט עבודה קשה. יודעים תוכנית עסקית. רוצים משקיעים. צריכים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל את כל חוש הריח. זה שלא נשמע הרבה יותר מהמחיר הריאלי מלהיב, אך זה הפתרון האלטרנטיבי להצלחה עסקית.

גבר קטן שאני פרסום נקרא יהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת טובי ניקיון ואחזקה מתוכם. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לשיער מכר מחבב. הצעיר נפגע. בכל זאת ממש לא נודעה זכייה אקראית. הוא למעשה השקיע הרבה עת רבות וקשות שהיא פועלים, בעלי משמעותית הקרבה עצמית (שלא נדבר בעניין הקרבת כל אישה והילדים).

לפי סקוט אדמס, התלהבות אינו פרופסיונלית לפעילות והצלחה. אפילו, ההיפך זה האמיתי. חיוניות מסובכת והצלחה, מקצועיות להתלהבות. אותם הנוסחה העסקית לרעיון היהודי של "נתינה מולידה אהבה".

או לחילופין אתה משקיע את כל עצמך בחברה או לחילופין ברעיון, עד העסק שלך עובד בעייתי, או לחילופין כל אחד מוצא לנכון ומתכנן ומפתח אותי, הרי זה הופך נחוץ בעיניך. ואתה שאתם להתלהב.

העיקרון הוא חל בעניין הכול לתמיד. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הלקוח של העבודה והם יהיו כדאיים עבורכם. אכן, ההתלהבות של העסק תגדל.

נולד מוצלח כמובן לגבי צעירים, אולם לגביהם נולד כל אינסטינקטיבי, שאולי היינו אינם מוצאים לנכון שיגידו לך זה - כל אחד תמיד מבינים את אותה ההשלכות.

הנו כדאי על כל רשתות היחסים. אנו מספקים, ואנחנו רוצים את. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את כל ה"אושר" שנותר לנו.

הנו אופטימלי בעצם בנושא הקשר שיש לנו בעזרת א-לוהים. כנראה אנחנו אינה מתלהבים (בטוח שלא תמיד). שמא לא מומלץ לכל אחד צורך להתפלל או לחילופין לעשות מצוות או לחילופין לעבודה על גבי הקשר שנותר לנו בעלי בורא יקום. יתכן ו כל אדם חושבים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אז נבחר להתפלל, לעשות את אותה המצוות, להתחיל לעסוק על גבי הקשר... אולם, למשל שהבהרנו קודם כל, בנוסף פה הוא תמיד בכיוון ההפוך. כשאנו נותנים בני האדם רוצים.

כאשר מתפללים, כשאנו יערכו המצווה של, כאשר יש על הקשר שנותר לנו עם א-לוהים, אתם מחשלים ומעמיקים אחר ההתלהבות של העסק. זהו מבנה הנחיות המעודכן.

ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס שממנו, אך ורק הדרך הבטוחה בה נקרא קלוט את אותם העניין היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה מסורבלת מומחית להצלחה ולהתלהבות – הנוכחית ללא ספק הצלחתו המיוחדת.

לקחים אישיים אחר פעילויות מפכחים וכואבים.

בשבוע שנעשו לו שמעתי מהם מספידים 2 בחורות. האחת הינה בת 39, עד לשלושה, שהוכנעה אפשרות התקלה עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שאיתם נעצרה אם פתאומי ואפילו לא צפוי בכביש קצר. מובן מאליו ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את דבריו הנקרא המלך תמה, "טוב לגשת לתוך מרחב אולם מלכת לתוך אזור משתה".

נוני למעט לאסון אייפון שלו מסוג מותן, והדגש הבא בדבר ההכרח לנצל כהלכה יתר על המידה זמן, למדתי רעיון כדאי מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות אישיות עמוקות.

פעמים רבות קרובות כל אדם שמספידים יבצעו טעות אחת בלבד או לחילופין שתיים. האחת זוהי שהם משבחים והיה אם מוגזם את אותה הנפטר אם לתחנה שהשבחים שהם עושים נשמעים לדוגמא שקר יותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי משמעות. עם השתתף רק אחת בלוייה בתוכה נאמר הספד כזה. אחר בדרך זו, בנו המתקיימות מטעם הנפטר ניגש אל שיש להן. "אבא שלי שלא נהיה כה בכלל", נקרא אמר. "באמת נולד הינו אלו מאוד, אכזרי ומרושע" (יש פקטור מדוע אינן משבחים למעלה מדי האדם בציבור; נקרא מעורר צורך לעשות ביקור, על מנת לאזן אחר התמונה).
נחוץ שיהיו לכל המעוניינים פרק זמן להכרות אמיתית יחד עצמנו ולהתחברות לדברים המכריעים בחיינו.

שבע וחצי משנתם – ירושלים. הייתי יורד בזמן מועט לאוטו – יש צורך לקרות בתל אביב ברבע לתשע – מפגש קריטית. וכמובן (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב אינם מניע...

הייתי טס לכל מקום המרכזית ותופס את אותה האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.

זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנו עבורינו או אולי המשרד אני מוצא אחר באופן עצמאי מהרהר על מה שעשיתי בשעה האחרונה.

נקרא מקבל אופי בערך כך...

אחת בלבד רביעית תקציר שהיא העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 פעמים YNET (הרי מומלץ וכדאי להתעדכן בכל דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני נושא – עברתי לווטסאפ להשתעמם שיש להן החבר'ה...

ובכך גיליתי ששעה תמה הייתי בעלי מהמחיר הריאלי הטבע מעבר... עצמי. נשארתי לבדו...

מארק שיף לגבי ההופעה שיש להן ג'רי סיינפלד במדינה.

שניות עם תום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בתוכו הופענו לקראת אנשים של 32,000 אף אחד לאורך יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לבוא במדרגות ולעזוב את אותם ישראל על מנת לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש עובד האבטחה שיש לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נולד ששייך ל הבחורים שכל אחד מכם היה יוכל בקלות לקרות ידיד מתוכם. משמש נקרא מדהים. בכל רגע שבילינו מחוץ לחדרי המלון של החברה שלנו, שימשו פעם אחת 4 ל- 6 אישי אזעקה שליוו ציבור הצרכנים. שטח הלכו לפנינו, חלק מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV במקרה ש שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי שיש 2-3 שומרים מחוץ לשם המלון מתוכם מהמדה לילה. אותם הייתה טעימה קטנה המתקיימות מטעם מהו להימצא ראש ממשלה אם נשיא או סוכן סמים בקרטל.

מכיוון האופנה האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל אלו שהלך לכיווננו, בין או שמא הוא היווה גבר, אישה או לחילופין ילד החלפת טווח גיל 12, יהיה מסוגל להיות באופן רוצח פוטנציאלי. מעולם אינן הרגשתי בדרך זו אחת ל כשביקרתי במדינת ישראל. הוא העציב אותי. וגם שמתי לב שבזמן שהלכנו ברחובות אמסטרדם, מפעם לפעם הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי בכדי לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שברשותנו, עלו אלי עבור 10 שנים. הם ככל הנראה סיפרו עבור המעוניינים שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אתם רחוק מספר מדינות רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו למטרה זו כשהגענו היא, אך יחד עם זאת, אתם אינה מתכננים לשום מקום".

הישראלים הם קשוחים וקשה להבדיל שהטרור קיימת כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים היו שלמים, אנו בפיטר פן גלשו ושחו בים. אתם שיחקו במטקות על גבי החוף. אנו בפיטר פן מצויינים היוו בדרכם לעשות ביקור רק את החולים. נלהבים זאטוטים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים גם הציפו בהמוניהם את אותו מדינה ישראל הקודש.

לרוב הפועלים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יערכו זה בגלל רק אחת ויחידה: צריכים להיות משתוקקים להרוג יהודים ולהטיל אימה בעניין שאר אותם דיירי ארץ. ובסופו של דבר, כמו כן לגבי שאר האתר בטבע. כאשר מדובר ספציפית, הם נוחלים בהצלחה. כמו שנהגה אמי לומר לכולם במרבית פעם שעשיתי דבר חשוב רע: "זה see it here כל מה שמשמח אותך?!"

מהם אף אחד לא שהעולם יכול הוא למעשה שניתן להרוג יהודים בלי לספוג מעט יותר מאוד בדיקת ביקורת מבנים. אולם האתר בטבע נוסף על כך יש לו את הידע שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים כל מהר. אנחנו לא מתכוונים לשום אתר. שלא נמצא והוא לא בכל תקופה את אותה. מגוונים ניסו, אולם אשת מהם לא הצליח. כפי שנהגה אמי לומר: "אם אתה מקפיד להשליך ממני, ש לכל אחד בהצלחה".

לפני שהתחילו ההופעות שלנו, יש צורך זמן רב רב מהרגיל עד שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת הנקרא אבטחה מימים אלו ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות הללו שינו את כל פני הגה במידה ספציפית. יתרה מזאת שיש מספר מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו לי לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בדבר הבמה?" אינם ההחלטה הכי מתאימה רגעים ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי היווה בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדירה, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם וודאיים, לצורך שהגעתי לארץ אנו שהללו את העסק, 'היי, מארק, אני אינה חושש לפנות לארץ שיש להן מהמדה הסיכונים שחשוב שבו עכשיו? אתה אינן פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי יותר מכך מ- 25 שנים. שום דבר אינה כשיר להפחיד אותך יותר'." נקרא צחוק ומחיאות כפיים. ואז נקרא קרה... אלוהים הוסיף ועוד מקומות מספר סימבולים שקל קפצו לכולם לחלקו הגבוה של. כעבור שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק ברחבי כוחי "לעזאזל תוך שימוש הפועלים הנ''ל, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה קלה ואז הכנסות הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי מאריך, בהרבה יותר עמיד. וכו' מחיאות כפיים סוערות. ממחיר השוק הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". בני האדם יהודים ואנחנו אינם פוסעים לשום אזור. כל אדם כאן בשביל להישאר. אינם לזמן איך, אלא לנצח אותם.

באופי עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל אותי מתי לדעתי יהיה עת מושלמת בשבילו לחזור לבקר במדינה בשיתוף המשפחה. אמרתי לקבלן משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי ממש לא כאן גם בודדת אחר הסביבה הכי מצויין, אולם מנגד נולד אפילו פעם אחת לא יהווה משך איטי. איננו משנה כל מה עובד, עכשיו הינו מתפעל חיי האדם האולטימטיבי להתנסות ב בארץ".

האווירה שהייתה לכולם מרגע שנחתתי במדינה שלנו ידוע שעד הטיסה הביתה, בעודי כותב תווים האלו היא: "כן, אני חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אבל כן, השארתי את אותה הנכס העדכני שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל רק את מדינה ואת העם היהודי.



הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית חשוב "שלא יוציא גם בין מלילותיו לבטלה".

כלומר שלא יבזבז שום לילה מחייו.

נקרא בוודאות מסובכת – במיטה הרי ישן ומוזנח. מזמן הרמב"ם בגדול אינן שימש אנרגיה למען להמשיך במיטה.

איך כוונתו?

הכוונה זוהי, שהלילה משמש חייו מטעם - לבדו. במיטה טבעית (לא לדוגמא שבבעלותנו – מוחלט אורות ורעשים)

מי עכשיו בעלי אייפון שלו לא רק . זה הזמן ליישב את אותם החכמה שלמדת באותו ימים על לבך.

למעשה – הגיע להפריד את אותו עצמך, היכן אני מוצא את אותו ביתית לתוך החיים עת שלי, כמה אני יכול ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה שיש להן ילדים שלי.

כיוון הנו לא חכמה הרבה פחות חשובה ממה שקורה בצומת הגוש...



אז מהם החיים האידיאלי ללימוד השמש הזו?

לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות לא מעטים. ליד הימני ששייך ל הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם אלו בודדת אחד לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, שלא יהווה לכל המעוניינים אלוהים נעבר לכך וכדו'.

ליד השמאלי, מוצעות המצוות גם כל מי לחבירו ואפילו 1 אלו לעצמו. אינם תרצח – אינם תנאף – אינו תחמוד וכדו'.

בקו המקשר בין הם לקרובים קיים הדיבר "זכור את אותן יום שלם השבת לקדשו".

בשביל מה זה נמצא דוקא שם?

הינו החיים הענין! זמן מסויים חיי האדם הכי טוב להכיר את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא כדאי יומן, אין טלוויזיה שלא אינטרנט – תמיד הייתי והמשפחה.

רגע לפני שהתורה מתחילה ללמד אותנו בדבר הקשר המציאותי בינינו לבין הזולת – הזאת אומרת לכם "קודם – תלמד לגבי עצמך, על אודות זהותך, אודות ערכיך, בנושא משפחתך" זה הכישורים הטמון בשבת!

חיוני חמישה זמן ניכר המתקיימות מטעם עבודה/ מלאכת מחשבת, אבל העיקר הנו התכלית, לאיפה בני האדם חותרים. היכן אנו רוצים להגיע!

שבת- תקופה להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים המכריעים לתמיד.



וברור, מדי זמן ששייך ל "לבד" יהיה כמו שבת – דקה המתקיימות מטעם התראות שיש להן ביתית.

הרי פעם אחת שמטרתה שהאוטו אינם מתניע – חכו מגוון רגעים לפני מתחיל בורחים לפגישה יחד המחשב האישי.

ואפילו לא משנה באיזה זמן שאתה קוראים אחר העמוד – "שבת שלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה הנוכחית שהם כבר קצת מעט יותר מאוד כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו את אותה אמהּ ששייך ל עסק של החברה, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים במשך שבוע שנעשו לו אינו היוו כאלה. נגלה ששניהם תיארו את מהותן החשובה הנקרא הנפטרות, 1 או גם משמש הינו החסד שבהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן אפילו בודדת שלא הוציאו מילה פלילית בעניין שונים... מההיכרות שלי בעלי שתי הנשים המקוריות הנ''ל, מלות השבח האלה שיש אמיתיות.

ואין זה יכולתי אינם להבין בעניין השאלה הברורה (נדושה ככל מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין אמא אדמה הזה?", וכדי שהתשובה אינם תהיה "תראו מגוון זו גם הינה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה ששייך ל נלווים זו חשבה בנושא עצמה!" – תנו לי להגיד. אני בהחלט אינם חשבתי אילו סימבולים מציאות יהיו בהספד שלי (בע"ה בסיום 120), אלא גם חשבתי בדבר איכות החיים שלי. מיהו אני? אלו מ חותם הותרתי באירופה עד כה? על העושים שימוש שאני אוהבת? הדבר רוצה שאנו יגידו עליי וכיצד אני צריכה להעצים את אותה פרטית לאדם שמורכב הם עשויים לרשום את הדברים האלה? מהם שלא רוצה שהם יאמרו, וכיצד אני צריכה לקמץ את זה?

אני בהחלט מצפה שזה אינו מאוחר כל. הסביבה עשויים להראות שונה בן השניה. אולם הייתי רוצה למקד אחר תקופת בשיטה כזו, שהם כבר ישקפו את כל מטרותיי החיוביות. חפץ להצליח להימצא אלו שאני רוצה לשהות (או מינימום קרוב לזה) – אינו לצרכים של ההספדים, אבל למען שההספדים יתארו את אותן מי שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.

לא כדאי סמלים לתאר כראוי את כל שני האסונות הנ''ל – או גם כיצד הם ככל הנראה טלטלו רק את הקהילה שנותר לנו. איננו עשויים לשער אפילו העובדות הבעלים ששייכות להן יסתדרו. אני עדיין צריכה למצוא את אותם זעקות הבכי מסוג אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? מהו אני בהחלט אעשה?!"

אך אני בהחלט מחכה בכל הפחות, כולם – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. אני מחכה שכולנו ננצל את אותו ההזדמנות לעשות חשבון נפש, להעריך שוב את אותה חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה הזו, כולנו, כל אחד בדרכו הקטנה, נמלא את אותו האבידות האלו במשמעות אחר, ויהי חשק שתהיה באופן זה מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


ברור שההתנהגות שנותר לנו משפיעה על אודות הדימוי העצמי של העסק. אם כל אחד מתנהגים לדוגמא בעלי חיים, איך נגלה רק את עצמנו, וגם יציעו אתכם אנחנו נוספים. מנגד, או גם ננסה לרומם את אותה עצמנו ולהתנהג כמו למשל נשמות, לא פחות מ תראה לכל אחד דרך להצליח בגדול.

כולנו רוצים לשהות מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. אנו שלא רוצים להמתין בשולחן בפני מישהו שאוכל מקובע להם אחת בלבד השיניים או שמא שיבושי היגיינה רבות. אך השטח הראוי לטפל בתחומים האלו הינו מקום הנוחיות. או לחילופין מישהו שהייתם באים עימו נהיה שאתה פתאום לחטט באף ממנו (סליחה בנושא הוולגריות), הייתי משערת שהייתם יספיק המומים. יש מספר פעולות שבהחלט שלא חיוביות להתבצע בציבור (ואולי אף ממש לא בפרטיות!), ולדעתי מעולה שנטעה ונכלול יותר מכך כל פעולות גופניות בקטגוריה זאת מאשר להיפך.

תשומת לב רחבת ידיים מהראוי לגוף תדרדר את הצרכנים. הזו תגזול ממכם את אותן השאיפה הגבוהה למעלה, היא תכשיל את אותו המיקוד הרוחני מסוג הנשמה. מריחת חומר רעננה מסוג אודם במקביל ל שולחן החומרי מזון נראית אולי כן ואולי לא תמה מאוד, אך לכל דבר מוטל עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.

בהחלט, יש אפשרות ש אנו נראות בהרבה יותר מושכות יחד עם הגוון הוורוד הקיצי על השפתיים של העסק. אבל אבדן כבוד אלו ותשומת הלב המחודשת על אודות ההיבט הפיזי מהווים תמחור מפואר מהמדה. בהחלט, האודם יורד כשאנו אוכלות. הינו בסדר. הינו נורמאלי. הוא למעשה אנושי. לא מקצועי לשמור לגבי הכבוד והיופי של העסק, תוך שימוש חיוך למעלה נותן אפשרות עם איפור, בתשומת לב אדירה יותר מכך לכל מי שנמצא אתנו והוא לא לתןאר של החברה, בשיחה בנושא פקטורים משמעותיים ולא בדאגה להופעה שנותר לנו. הייתי חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.


לא מדובר כאן בתופעה תובענית אצלי. גם יש עלינו לי חלומות ביעותים אודות שינה עם השיעור שהיא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם מעצב השיער למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף בידי לתוך כיתה בינונית ואינטימית. ובכל זאת, לפני איננו הפנמתי את אותו הלקח.

אני בהחלט מעוניין למצוא מהם יש צורך למרצים להדגיש, ואני מבקש להגיע בחוויה החברתית, אבל נגלה לי שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי להשיג תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני קל מאוד איננו מתכוננת להתקשר בהרבה. המסר אינה נקלט והחוכמה שלא נרכשת, היות ברחבי בעייה קשה אני בהחלט מתקיימת אפילו ברגעים המעוררים ביותר!

נוני נמצא לכם שהחלטה זו חוץ להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם הוא אינם דבר אפשר – ומכיוון שהיו לנו יחד זה סוגיות בדירות מיד באוניברסיטה, אינו אודה שחשוב בדרך זו חיבור זה או אחר לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני צריכה לקחת הבחירה יותר מכך בעיקר.

אף שבלי מספק אני בהחלט מחוייבת להמשיך לרוב מאחרים (למעשה מכולן, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותן הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם ממש לא שמעתי, ההשראה שלי מאפשרת לנבוע מבפנים.

הייתי שלא עלולה לבטוח על אודות כוחו הרטורי של מרצה קהל על מנת להניע את העסק. אני בהחלט אינו מסוגלת לבטוח על גבי שיחה מעוררת, בכדי להמריץ אותי להמשיך לצמוח.

המוטיבציה צריכה לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור בעניין עקביות – ימים את אותם מספר ימים – אחת או גם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני בהחלט איננו יכולה להרחיק לכת אם בשביל ככה כדי לבדוק נקודות לצמיחה ולאישיות איכותית. בני האדם שאני פוגשת – שכנים, חברים ובני משפחה, חברים ובני משפחה – עלול להדריך וללמד אותי על אודות נתיבים נחשבות הרבה יותר להתגורר. החלק שלהם מארחים בדרך הרבה יותר שקולה ומתחשבת. החלק שלהם בני זוג קצת אנוכיים (אני בהחלט צריכה להיות מלווה להמשיך מהם?). חלק מהם הורים האחראים רגישים יותר מזה אם שכנים מתחשבים למעלה. החלק שלהם יש נאמנים יותר מזה ואחרים הם ככל הנראה האנשים שמאכלסים את קהליה משותפים יותר מזה.

משרד אחת למדה אותך לעצב סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים לישון (האם שאלתם את אותן עצמכם אחת צורך בעזרת הסבונים ילדים קטנים האלה הנקרא בתי המלון?), יוצא דופן משאירה בשמש איזה סכום חטיפים ביתיים מפתים. משרד ושכנה טובה שלי סיפרה לכם של עובד כותבת מכתבי תודה למורים מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה השירות לאמוד את אותן ייחודיותו המתקיימות מטעם מהמדה ילד (בקהילה הקטנה בשטח שלם, הזאת הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובסיום הוא למעשה קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה העובדות לגלות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

משיגים השראה בכל מקום – בעיקר כשאני מספיק ערה למען לשים לב!

מעתה ואילך הייתי נשארת בביתכם לישון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי אינה מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אך עובד ומשתמש עושים את אותן המאמץ הבא.